מאמרים

המוח - כיצד הוא מחשב
עידן שגב
המוח הוא הוכחה חיה שרכיבים פיסיקליים, כימיים וחשמליים יכולים להציג אינטליגנציה בדרגה גבוהה של התפתחות. ברם כיצד מצליחים עשרת מיליארדי התאים שמרכיבים את מוח האדם לשלוט על תפקוד הגוף, הזיכרון, הרגשות ולבצע משימות יצירתיות? הגיע הזמן לסינתזה ­ לפתח תיאוריה או מודל עבודה שיקשר בין הרמה המכניסטית לרמת ההתנהגות.

* פרופ' עידן שגב הוא ראש המרכז הבינתחומי לחישוביות עצבית באוניברסיטה העברית.

מה לוכדים הנוירונים ברשת? על התיאוריה של רשתות נוירונים
אורן שריקי
כיצד מיוצג מידע במוח? הנחת המוצא הרווחת כיום במחקר המוח היא שכאשר אנו מעבדים מידע הנקלט בחושינו, הוגים ברעיון כלשהו או מחליטים להזיז את ידינו, המידע מיוצג על-ידי הפעילות החשמלית של תאי העצב. למידה מתבטאת בשינויים בחוזקם של הקשרים בין תאי העצב.

* ד"ר אורן שריקי סיים את המסלול במרכז לחישוביות עצבית באוניברסיטה העברית.

מאמרים מתוך כתב העת "גליליאו"

יצירותיהם של יצירי כפינו
ישראל בנימיני
יש עדיין תחומים רבים שבהם מכונות אינן מגיעות ליכולתם של בני–אדם. הן אפילו אינן מסוגלות לבצע משימות יומיומיות כמו איסוף כלים מהשולחן, רחיצתם והנחתם בארון, אבל לא נוכל לבסס את טענתנו לכתר האינטליגנציה על הישג כזה. אבל דווקא בשחמט כבר מביס המחשב כמעט כל אדם. על מה נוכל להצביע בגאווה בתור יתרון ברור של בינת האדם, מבלי שנגלה בעוד שנים מספר כי דווקא יתרון זה נשמט מידינו?
גליליאו, פברואר 2007

האח הגדול מזהה אותך
ישראל בנימיני
מי טוב יותר בזיהוי פנים, אדם או מחשב? במרץ 2007 פרסם המכון הלאומי לסטנדרטים וטכנולוגיה של ארצות-הברית את תוצאות מבחן יצרני תוכנות זיהוי הפנים של שנת 2006. המבחן כלל, בין השאר, השוואה של יכולת הזיהוי של כמה אלגוריתמים ליכולת אנושית. התוצאות: שלושה אלגוריתמים הצליחו לזהות פנים טוב יותר מאשר בני-האדם שהשתתפו בניסוי, בכל התנאים שנכללו בניסוי עבור רמות התאורה ועבור רמת ההפרדה (הרזולוציה) של תמונות הפנים. זוהי, כנראה, הפעם הראשונה שבה בוצע מבחן השוואתי בין בני-אדם לבין מחשבים בתחום זה.
גליליאו, אוגוסט 2007

דיסקלקוליה - לא עושים חשבון
צבי עצמון
אם אכן נכונה הטענה שלפיה ביסוד הדיסקלקוליה ההתפתחותית עומד ליקוי בתפישה הבסיסית, המולדת, של משמעות המספרים, בעקבות פגם ב“יחידה (מודול) מוחית“ ספציפית למספרים, אזי אין סיבה שדיסקלקולים לא יוכלו ללמוד בהצלחה הֶיבטים מתמטיים שהם הרבה פחות תלויים ב“חוש למספרים“ - למשל גאומטריה, או אלגברה. ואולי זה מה שעומד ביסוד אותן בדיחות על פרופסור למתמטיקה שטועה תמיד בעודף במכולת.
גליליאו, ספטמבר 2007