 אתר המוח / במוזיאון / המוח במחקר / מה עושה את ההבדל? |
||||
|
||||
 |
||||
|
חוקר: רובי המר המחקר התנהל כחלק מעבודת הדוקטור של רובי המר, בשנים 2003 - 2008 רקע על מנת לשרוד בסביבה מורכבת, אנו נדרשים לסווג את האובייקטים במהירות ובאופן בעל משמעות. למשל, אנחנו יכולים להבחין ביעילות ובמהירות בין חיות טרף לחיות שניתן לצוד אותן, למרות שהן עשויות להיות דומות בצבע, בצורה או בגודל. רובנו חווים יכולת לסווג אובייקטים אך טיבם של המנגנונים שמאפשרים זאת עדיין אינו מובן. מקובל לחשוב שאנחנו מסווגים אובייקטים על סמך הדמיון הכללי ביניהם. למשל, אנחנו יכולים לצפות שגם ילד שאינו מכיר את בעלי החיים בתמונה a, יזהה את בעל החיים מהסוג השונה. עם זאת, זה מובן שדמיון כללי בין אובייקטים אינו מאפשר תמיד סיווג נכון שלהם. למשל, בתמונה b יש צורך בידע קודם בכדי להבחין בין השחף (1) לברווזים, ולא לטעות ולקבוע שבעל החיים בתמונה (2) הוא זה שיוצא הדופן. ידע כזה נרכש ע"י הנחיה או השוואה בין אובייקטים שסיווגם ידוע. השוואה כזו עשויה לסייע בזיהוי המאפיינים החשובים להגדרת הקטגוריות השונות.
שאלת המחקר שיטות ותהליך מחקר
בפרט, אנחנו בוחנים האם היכולת ללמוד עקרונות סיווג של סדרות אובייקטים לא מוכרים, תוך השוואת אובייקטים מאותו סוג לעומת השוואת אובייקטים מסוגים שונים, משתנות עם הגיל. הנבדקים נדרשו לקבוע האם שני היצורים הלא מוכרים המופיעים יחדיו על צג המחשב הם מאותו הסוג או לא. בשלב הקודם ללמידה הנבדקים יכלו רק לנסות לנחש את התשובה הנכונה. בשלב השני חלק מהנבדקים נדרשו ללמוד את כלל הסיווג מתוך השוואת אובייקטים מאותו הסוג, בעוד שחלק אחר מהמשתתפים נדרש לעשות זאת מהשוואת אובייקטים מסוגים שונים. לאחר שלב הלמידה, המשתתפים נדרשו שוב לקבוע האם זוגות היצורים שמופיעים בפניהם הם מאותו הסוג או לא. על ידי השוואת רמת הביצוע של הנבדקים בשלב זה, אנחנו יכולים להעריך את היעילות שבה הם למדו את כלל הסיווג מכל אחד מסוגי ההשוואה. התרשים למטה ממחיש באופן סכמטי את מהלך הניסוי. 
מתיעוד אופן ביצוע המשימה של נבדקים בתנאי ניסוי שונים, אנחנו לומדים על המגבלות החישוביות של המוח האנושי. תוצאות מאחר והשוואת אובייקטים מאותו סוג מספקת לעיתים קרובות יותר מידע, הדבר מעיד על הכרח אבולוציוני להיות מסוגל ללמוד עקרונות לסיווג אובייקטים מהשוואת אובייקטים מאותו הסוג. השוואת אובייקטים מסוגים שונים תהיה יעילה לעיתים נדירות יותר, אך באותם מיקרים השוואה כזו עשויה להוסיף מידע שאינו זמין מהשוואת אובייקטים מאותו הסוג. מניתוח זה עולה שאלה: כיצד בני אדם משתמשים בשני סוגי למידה אלו? בדקנו את יכולת הנבדקים ללמוד משני סוגי ההשוואה כשכמות המידע שסופקה מהשוואת אובייקטים מאותו סוג הייתה זהה לכמות המידע שסופקה מהשוואת אובייקטים מסוגים שונים. המטרה הייתה לבחון האם ההבדל האובייקטיבי, ביעילות של שני סוגי הלמידה משפיע על היכולת הסובייקטיבית של הנבדקים בלנצל את המידע הזמין להם. 
מהממצאים מהניסוי ההתנהגותי עולה שכאשר הנבדקים התאמנו על ידי השוואת אובייקטים מאותו הסוג, ילדים צעירים הפגינו יכולת דומה לזו של נבדקים מבוגרים יותר. לעומת זאת כאשר הנבדקים התאמנו על ידי השוואת אובייקטים מסוגים שונים, הילדים הצעירים הראו יכולות למידה נמוכות. דיון ומסקנות חשיבות המחקר לאחרונה נערכו ניסיונות לשלב רעיונות דומים במערכות בינה מלאכותית שמטרתן לסווג אובייקטים טבעיים (למשל זיהוי פרצופים). ממצאי המחקר הנוכחי מציעים דרכים לשיפור מערכות אלו על ידי הקניית עקרונות סיווג של אובייקטים מאותו סוג ואובייקטים מסוגים שונים למערכות ממוחשבות. הרחבה על... לדוגמא, בניסוי התנהגותי שבודק את השפעתה של ההתפתחות על יכולת האבחנה בין קבוצות אובייקטים שונות, בוחרים במתכוון נבדקים מקבוצות גיל שונות (משתנה בלתי תלוי), ומודדים את אחוז ההצלחה בכל קבוצת גיל במטלה הרלוונטית (משתנה תלוי). תוצאות הניסוי מספקות ייצוג כמותי לתופעה הנחקרת, ובאמצעות ניתוח סטטיסטי ניתן להקיש על הרלוונטיות של תוצאות המחקר למצבים כלליים. |
||||
