צמד תמונות

בכל ציור ישנה יותר מדמות אחת. האם אתם רואים אותן?
האם אתם יכולים לשלוט במה שאתם רואים?

המוח משתמש בידע שיש לו על העולם כדי למצוא דמויות בעלות משמעות בציור.
את הציורים הללו אפשר לפרש בשתי דרכים שונות.

המערכת התפיסתית שלנו אינה בנויה כדי להתמודד עם פירושים שונים לאותו גירוי. לכן התפיסה שלנו נעה בין פירוש אחד לשני לסירוגין. אנחנו יכולים להשפיע באמצעות הקשב שלנו על הפירוש שאנחנו רואים.

כדי לזהות אובייקטים מוכרים מתוך אוסף של קווי מתאר, המוח "מקבץ" ביחד מספר קווים שיוצרים דמות מוכרת, ומתייחס לשאר הקווים כאל רקע. באשליות אלו, ישנן שתי דרכים שונות להגדיר קווים שיוצרים דמות מוכרת. מכיוון ששתי הדמויות חופפות באופן חלקי (משתמשות באותם קווי מתאר), איננו מסוגלים "לראות" את שתיהן בו זמנית, למרות שהתמונה המגיעה אל העין אינה משתנה.

אשליה זו מדגימה שהתפיסה שלנו אינה נקבעת רק לפי התמונה שנופלת על רשתית העין, אלא המוח מבצע עליה ניתוחים שונים כדי לקבוע מהו האובייקט שיש לזהות ומשתמש בידע השמור בזיכרון כדי להציג בפנינו תמונה בעלת משמעות. בנוסף, אנחנו יכולים להשפיע באמצעות הפניית קשב על מה אנחנו רואים.

הגרסא המוכרת של אשליית הזקנה והצעירה התגלתה לראשונה על גלויה אנונימית בגרמניה ב-1888. איש אינו יודע מי צייר אותה.

מוצגים קשורים:
כד או פנים?
טורניר העיניים: תחרות בין ימין לשמאל