מבט הדרקון

המוצג הוא פסל של דרקון שאינו נע, אך אם מתרכזים מגלים פתאום אשליה מדהימה - הדרקון נראה כאילו הוא עוקב בראשו אחרי תנועותינו. האשליה נוצרת משום שפני הדרקון שקועות אך לנו נדמה שהן בולטות.

הרחבה:
כאשר אנו נעים בעולם, ואפילו כשאנחנו רק מזיזים את המבט, התמונה שמגיעה לעין שלנו מעצמים דוממים משתנה כל העת - אך ברור לנו שהעצמים לא זזים כי מה שמשתנה הוא נקודת המבט. המוח משתמש במידע מהסביבה החיצונית, במידע מהסביבה הפנימית (פעילות שרירי הרגליים, הצוואר, השרירים המניעים את העין) ואפילו בפקודות התנועה שמייצר המוח עצמו, כדי להחליט מה קורה: האם אנחנו זזים, העצם זז, או אולי גם וגם. בהסתמך על המידע, המוח בונה מודל של השינוי שאמור להתרחש וכאשר הכל מתאים למודל אין בעיה. במצבים שבהם השינוי בתמונה אינו עולה בקנה אחד עם המודל נוצרת תחושה שהעצם הוא שזז.

ננסה להמחיש את הדרך שבה נוצרת אשלית הדרקון באמצעות ההדגמה הבאה: הרימו אצבע אחת בכל יד, כאילו אתם מתכוננים להצביע. עכשיו, עצמו עין אחת הניחו את שתי האצבעות מול פניכם, כך שיד ימין קרובה יותר מיד שמאל והאצבע של יד שמאל נמצאת בדיוק מאחוריה (קו ישר מחבר בין העין שלכם, אצבע יד ימין ואצבע יד שמאל). ממצב זה ישנן לפחות שלוש דרכים לגרום לכך שתראו את האצבע של יד שמאל משמאל לאצבע של יד ימין: (1) להזיז את יד שמאל שמאלה, (2) להזיז את יד ימין ימינה, (3) להזיז את ראשכם (או לסובב אותו) שמאלה. למרות שהמראה שהעין רואה בשלושת המקרים הוא דומה, המוח מבחין בין האפשרויות בקלות.

אשליית הדרקון מקבילה למצב תיאורטי בו אתם חושבים שיד שמאל נמצאת מאחורי יד ימין, אך האמת היא הפוכה - יד ימין נמצאת מאחורי יד שמאל. עכשיו אתם מזיזים את הראש שמאלה, ומצפים כמו קודם לראות את אצבע יד שמאל משמאל לאצבע של יד ימין. למרבה ההפתעה, אתם רואים מצב הפוך. לכן המוח שלכם מסיק שהידיים שלכם הן אלה שזזות, ועוקבות אחר תנועת הראש. מקורה של אשליית הדרקון בתפיסה של פנים שקועות כבולטות - וזה בדיוק כמו תחושה מוטעית של מיקום הידיים בדוגמה שלנו. הנטייה של המוח לתפוס פנים כבולטות נובעת מניסיון העבר.

קישורים:
הדרקון בסרטון וידאו:
http://www.grand-illusions.com/opticalillusions/dragon_illusion/

מוצגים קשורים:
ראש מסתובב