המוח הרגיש

חושינו מוצפים כל הזמן במידע על העולם שסביבנו. על מנת להתמודד ביעילות עם שטף המידע, המוח שלנו מתמקד בסוגי מידע החיוניים במיוחד להישרדות ומפנה פחות תשומת לב להיבטים אחרים. תכונה זו של המוח מאפשרת לנו להתמודד היטב עם העולם בו אנו חיים, אך לפעמים גורמת גם לאשליות...

הכל יחסי
אנחנו שופטים את התכונות של חפץ ביחס לסביבה בה הוא נמצא ולא באופן מוחלט.
על השאלה אם חפץ הוא חם או קר, בהיר או כהה, גדול או קטן וכו' המוח יענה באמצעות השוואה, ולכן התפיסה של אותו החפץ יכולה להיות שונה מאוד בהקשרים שונים.

שינויים פתאומיים
המוח שלנו בנוי במיוחד לזהות שינויים פתאומיים בזמן או במרחב, על מנת לאפשר לנו לאתר סכנה מתקרבת. לכן הבדלים חדים במידת הבהירות או בצבע מושכים את תשומת ליבנו, בעוד שאנחנו שמים לב פחות לשינויים הדרגתיים.

אותה גברת בשינוי אדרת
לעיתים קרובות אנו רואים את אותו חפץ בתנאי תאורה שונים (באור ובצל). המוח מנסה לחלץ את הצבע האמיתי של החפץ על אף הסביבה השונה. המוח מתקן את התפיסה לפי הערכת מצב התאורה, מה שיכול להוביל לתפיסה אשלייתית.
אנחנו מדגימים את התופעות הללו בחושי הראיה, השמיעה והמישוש. לכמה מהאשליות אין הסבר מוסכם נכון להיום. האם תוכלו להציע הסבר משלכם?